מפתיחת המלחמה עד חשיכה
בשעה 13:55 מתחילים 900 קני ארטילריה סורים להמטיר אלפי פגזים לרוחב כל רמת הגולן, מטוסים סורים חולפים ממעל, הפגזים מתפוצצים מכל עבר.
באותו זמן עמדו שלושת המ"פים יחד,
"הנה מטוסי אויב" אמר צ'סנר שהביט מזרחה,
גבע שפניו היו מערבה, השיב בביטחון,
"עזוב, היו מפילים אותם מזמן אילו היו אלו מטוסי אויב".
המפקד הבכיר בשטח, הסמג"ד, דני פסח, פוקד על הצוותים שחלקם ישנים וחלקם אוכלים, להסיר את רשתות ההסוואה ולהתפרש בשטח.
חלק מהצוותים, כיאה לשריונאים ממושמעים החוששים יותר להישפט על אובדן ציוד (טופס 1065) מאשר לחשוש מהמלחמה, מקפלים את רשתות ההסוואה ומניחים אותן בסל צריח וחלקם, משליכים אותן בשטח.
הכוחות הלא לוחמים כולל פקידות הגדוד, עולים על שיירת כלי רכב קלים ויורדים מרמת הגולן. בטעות, נגמ"שי הרפואה ירדו גם הם מרמת הגולן והרופא הגדודי הצטרף לקצין החימוש של הגדוד.
חיים ברק שמגיע בדהרה מנפח עולה על הטנק שלו ובשעה 14:30 שומע בקשר את השיחה בן יצחק בן שוהם מח"ט 188 אשר מונה ע"י אלוף הפיקוד להיות מפקד רמת הגולן בהעדרו, לבין מפקד החטיבה, יאנוש בן גל.
בן שוהם: "שגדוד 82 יתמקם בחושניה"
יאנוש: "לא מבצע פקודות שלך"
בן שוהם: "אני ממלא מקום אלוף הפיקוד"
יאנוש :" אתה לא מפקד שלי, אתה לא יכול לתת לי הוראות"
ובינתיים, הצוותים ממתינים מתוסכלים, יש החוששים:
"וואלה עוד פעם אכלנו אותה, אלו יקבלו בקבוקי שמפניה לאחר שיורידו סורים ואנחנו, לאחר שהגענו בטיסה, נרד כל הדרך חזרה במשאיות לילנד"
כחצי שעה לאחר מכן, בשעה 15:00 מתקבלת הוראה מיאנוש, לנוע מזרחה ולהתמקם מדרום מזרח לחושניה. הפקודה מתקבלת מיאנוש, למרות שגדוד 82 עבר להיות תחת פיקודו של מח"ט 188, עובדה שברק, מג"ד 82 איננו מודע לה.
כל אותו זמן, גדוד 53 של חטיבה 188 בפיקודו של עודד ארז, המונה 33 טנקים, פרוש ל"יום קרב" בפרישה מחלקתית, בהתאם לפקודת "קפיטל", מנסה לעצור את השיטפון של הטנקים הסורים המנסים לחצות את תעלת הנ"ט.
לאחר שהגדוד התמקם ליד חושניה, בשעה 15:30 לערך, מקבל ברק מקצין האג"מ הפיקודי סא"ל אורי שמחוני ולא ממח"ט 188, פקודה להעביר פלוגה לגדוד 53. ברק מעביר לעודד ארז את פלוגה ב של צ'סנר אשר מקבלת פקודה לנוע על ציר הנפט מזרחה לכיוון צומת הג'וחדר.
חצי שעה לאחר מכן, בשעה 16:00 לערך מתקבלת פקודה משמחוני, להעביר פלוגה נוספת תחת פיקודו של עודד ארז, ברק מעביר לעודד ארז את פלוגה ד של לוין בליווי הסמג"ד, דני פסח.
גם פלוגה ד מקבלת פקודה לנוע אל הג'וחדר.
כך, תוך כחצי שעה, בניגוד לתורת הלחימה, "פורק" הגדוד ותחת פיקוד המג"ד נמצאת פלוגה אחת בלבד, פלוגה א בפיקודו של אלי גבע.
- פלוגה ב׳ -
מ"פ ב יעקב צ'סנר, מקבל פקודה ממג"ד 53 לנוע על ציר הנפט לג'וחדר. הפלוגה, שמונה בשלב זה 10 טנקים (טנק 1ב תקול נשאר בסינדיאנה) נעה על ציר הנפט לכיוון ג'וחדר – מקום המפגש בין ציר הנפט שנע מאזור נפח דרומית מזרחית וציר הישובים שנע מדרום לצפון. לאחר נסיעה קצרה, הפלוגה מגיעה לג'וחדר. עם הגיעו לג'וחדר, מקבל המ"פ הוראה לפצל את הפלוגה.
מחלקה אחת תמשיך מזרחה על ציר הנפט ותתגבר את פלוגה ג של גדוד 53, בפיקודו של עוזי אוריאלי,
על שאר הפלוגה המונה 7 טנקים לנוע על ציר הישובים צפונה ולחבור לסמג"ד 53, אסקרוב, במוצב 111.
צ'סנר, מורה לסגנו, ג'ק כהן הלל, ולמ"מ 1, גידי מקלף, לנוע מזרחה על ציר הנפט ולחבור לפלוגה ג של גדוד 53.
הכוח המונה 3 טנקים, חובר אל "הפלוגה" המונה בשעה זאת 4 טנקים על ציר הנפט (מחטיבה 188, שני טנקים של פלוגה ג' מגדוד 53 ו 2 טנקים של פלוגה ו' מגדוד 74) ושנמצאת בחלק המזרחי של החורשה כק"מ וחצי מערבית לתעלת הנ"ט. שלושת הטנקים של פלוגה ב תופסים עמדות טבעיות ופותחים באש לעבר הטנקים הסורים שחוצים את תעלת הנ"ט. ממקומם בעמדות, צופים המפקדים שרוב הטנקים הסורים שחוצים את תעלת הנ"ט, בזמן זה, פונים דרומה לכיוון מוצב 116 והשטח שבינו לציר הנפט.
סיפור קטן הממחיש את "בוסריותם" של אנשי הצמ"פ, במקרה זה במחלקה 1 מפלוגה ב' בדרכה ל-ג'וחדר:
"קשי טג"ש, קשי טג"ש!",
קשי (שלמה קשי) תותחן 1א בפלוגה ב שעדייו לא סיים את ההכשרה הבסיסית מסתכל מחלון הפריטלסקופ מחפש משהו חריג ובמקביל מנסה לחשוב מה זה טג"ש, לבסוף, מעז ושואל במבוכה,
"מה זה טג"ש?",
״טנק גישור, תירה, תירה" צועק רפי המט"ק.
קשי מזהה טנק פותח את הגשר לגובה, יורה עליו תוך כדי תנועה את הפגז התורן ומחטיא. כך נראה ירי ראשון תוך כדי תנועה, דבר שלא תרגל מעולם. הפגז עף גבוה מעל הגשר שהמשיך להיפתח ללא פגע. ירי נוסף, והתוצאה זהה. מביך להתחיל כך מלחמה.
- פלוגה ד
בשעה 16:33 מקבלת פלוגה ד של דני לוין המונה 8 טנקים שעמם נמצא הסמג"ד דני פסח פקודה לנוע מצומת ג'וחדר צפונה על ציר הישובים, אל צומת רפיד ליד מוצב 114, מקום שלידו חלפה פלוגה ב רק לפני זמן קצר. הכוח מתמקם בעמדות ליד המוצב ואיננו מזהה מאמץ סורי לפרוץ בגזרה, הכוח מנסה ללא הצלחה לפגוע בטנקים סורים הנמצאים בטווחים ארוכים מעבר לגבול.
הכוח שוהה במקום ללא מעש כשהחשיכה יורדת, מתוסכלים מהמחשבה "שהמלחמה בורחת להם".
גם במרחק של חמישים שנה, הדברים מקוממים וכואבים והשאלות נותרו תקפות.
- מדוע לא בוצעה חלוקת גזרות וכפיפויות לאחר ההכרזה "מלחמה היום" ?
- מדוע לא הובא לידיעת מח"ט 7 יאנוש בן גל שיצחק בן שוהם הוא מפקד רמת הגולן ולכן יכול לתת לו פקודות?
- מדוע לא נאמר לחיים ברק, מג"ד 82 שהוא ת"פ חטיבה 188 ?
- מדוע גדוד 82 מפורק בזמן קצר כגדוד ?
- מדוע אורי שמחוני קצין אג"מ פיקוד צפון הוא שנותן הוראות למג"ד 82 כולל הנחייה מבצעית לנוע למוצב 112 ולא מח"ט 188 ?
- מה ההיגיון לשלוח את פלוגה ב ל"מסע" של 25 ק"מ לערך מחושניה אל הג'וחדר ומשם אל מוצב 111 במקום לנסוע ישירות, מרחק של כ- 5 ק"מ,?
כשבדרכה הצטלבה פלוגה א שנסעה למקום שממנו באה במקום שפלוגה א תיסע אל מוצב 111 ? - מדוע נשלחה פלוגה ד אל אזור צומת רפיד מקום שממנו לא נשקף באותו שלב, איום סורי, בעוד שבגזרות אחרות המצב היה קשה ?
- פלוגה א
בשעה 17:10, זמן קצר לאחר המפגש עם פלוגה ב, ממשיכה הפלוגה בדרכה דרומה בטור על הכביש.
כק"מ לאחר הפנייה של הכביש, מקום שפלוגה ב חלפה על פניו רק לפני זמן קצר, טען המ"פ, טופח על ידו של גבע העומד לצדו ומצביע בידו,
"טנקים סורים מולנו",
גבע עונה בתנועת ביטול ומשיב,
"אם היו שם סורים, הם היו יורים",
לאחר שניות, פוגע פגז לפני הטנק כשהוא מעיף רסיסים לכיוונו, קבוצת טנקים סורים התגלתה לעיניהם במרחק של כ – 500 מטר ממזרח לכביש.
טנקי הפלוגה נפרשו ממזרח לכביש מאחורי תלוליות עפר שהיו שם וניהלו חילופי אש יעילים ומסודרים מטווח קצר עם הכוח הסורי כשטנק המג"ד משתתף בירי כחלק מטנקי הפלוגה.
דקות ספורות לאחר הפתיחה באש, נפגע טנק 3א. המט"ק משה פינשטין והטען יהודה טרבולסקי נהרגו, ההרוגים הראשונים של הגדוד, התותחן, ראובן מסק נפצע.
מפקדי הכוח הסורי, הבולטים למרחוק בעזרת הדגלים האדומים המתנופפים על האנטנות היו הראשונים להיפגע. בין הטנקים הסורים, נעו גם נגמ"שים ואפילו משאיות עם חיילים שנפגעו גם הם.
תוך כדי קרב, גבע מודיע למפקדים לחסוך בתחמושת ולא לירות על טנקים סורים שנפגעו. עד חשיכה, כחצי שעה לאחר מכן נפגע חלק גדול מהכוח הסורי חלקו מטווחים גדולים יותר. לאחר חשיכה, נמשך הקרב עוד זמן קצר שבו פוגעים טנקי הפלוגה בטנקים סורים נוספים, כשהם נעזרים באורם של הטנקים הסורים הבוערים.
לאחר הקרב, הפלוגה נותרה במקומה כשבבטן הטנקים נשארו פגזים מעטים.
כשנדמה האש, התקרב מ"מ 1 יוסי שליו אל יוסי ביליגרוצקי מ"מ 2 , כשהוא נוהג בנהג הטנק כמו בסוס באמצעות הרצועות של סרט פעולה,
"הלך לי קשר הפנים" מספר שליו לביליגרוצקי המתגלגל מצחוק.
"אתה יודע שזאת מלחמה?" מוסיף שליו,
"איזו מלחמה?" משיב ביליגרוצקי ושליו מעביר לו את רדיו טרנזיסטור,
"המצרים חצו את התעלה" בוקעת ההודעה מהמכשיר,
רק ברגע זה לאחר קרב עם גדוד סורי, חודרת ההבנה שזאת מלחמה. באותו זמן לערך, מסיים יואב בטרפלד לתקן את הזחל ומבקש הנחיות מהמ"פ, גבע שולח אליו את יוסי ביליגרוצקי ומורה ליואב להמתין לבואו. יוסי מגיע אליו ויחד הם חוברים לפלוגה.
בתצלום אוויר שבוצע לאחר הקרב, נתגלו 46 טנקים ונגמ"שים סורים פגועים.
כלים אלו, היו כנראה חלק מגדוד הטנקים של חטיבת החי"ר 33 אשר מטרתו הייתה להבקיע את המכשול ולכבוש רצועה של 6-8 ק"מ ממערב לו עד שעה 17:00. או אולי, כוח החלוץ של החטיבה המשוריינת העצמאית, 51, שאמורה הייתה להיות בגל השני של המתקפה הסורית בגזרת דיוויזיה 9.
יש לציין שהמח"ט הסורי של חטיבה 51 סיפר בזיכרונותיו שאיבד חלק ניכר מכוחותיו בזמן ולאחר חציית המכשול.
לאחר המלחמה זימן סגן הרמטכ"ל, ישראל טל, את אלי גבע אליו, הראה לו תצלום אוויר של שדה הקרב, שיבח את לחימת הפלוגה ושאל את גבע,
"כולם מתגאים בלחימתם, למה אתה לא מפרסם קרב זה?"
עניין הראוי לציון הוא העובדה שבאותו זמן חנתה פלוגה ד ליד מוצב 114, מרחק קצר משם דרומה, ללא מעש וללא ידיעה על מה שקורה צפונה ממנה.
כל אותו זמן, נעו נגמ"ש הפיקוד של המג"ד, נגמ"ש החולייה הטכנית, וג'יפ המ"פ בצמוד לפלוגה.
הקרב של פלוגה א בזמן אמת – ממול, טנקים סורים שנפגעו ועולים באש. צילום: יוחנן זורע
- פלוגה ב
בגזרת מוצב 111 הכוח בפיקודו של סמג"ד 53 אסקרוב, נמצא בלחץ קשה, סופג אבדות קשות ונותר עם 4 טנקים בלבד.
בשעה 17:10 יוצר צ'סנר קשר עם אסקרוב שמנחה אותם לעלות לרמפות שליד המוצב.
בזמן התנועה על הכביש, מאבד טנק 3 של כספי את הגלגל המניע לאחר שפצצה ממטוס פוגעת בסמוך לטנק. כספי, בהתאם לתרגולת, מחליף טנק עם הגור שלו, של שמי גוטשטיין, אשר נשאר עם הצוות ליד הטנק ומחוצה לו.
באותו זמן, אסקרוב נפצע ופונה, הכוח של 188 שהגן על המוצב, נותר עם שני טנקים בלבד.
לקראת דמדומים, הכוח המונה 6 טנקים מנסה 'לחתוך' דרך השטח לעבר המוצב, נכנס לשדה מוקשים, נחלץ ממנו בהכוונתו של דני ברקוביץ' מט"ק מגדוד 53 שנותר כמפקד הבכיר לאחר שהמ"פ נהרג וסמג"ד 53 נפצע.
בזמן העלייה למוצב נפגע טנק 2א וטען הטנק, ירון אשכנזי נהרג. יתר אנשי הצוות מתפנים רגלית אל המוצב ומצטרפים לצוותים הפגועים של 188 המצטופפים בבונקר יחד עם לוחמי גדוד 50.
בהגיעם, בשעה 17:50, תופס צ'סנר את הפיקוד על הכוח המונה 5 טנקים של פלוגה ב ושני טנקים של 188. שני הטנקים של 188 מוצבים ברמפה שמדרום למוצב 111 ואילו חמשת הטנקים של הפלוגה, נפרסים לפני חשיכה על הרמפה שמצפון לו הרמפה השולטת על ציר טרויה, מעל תעלת הנ"ט.
חלק מהטנקים יורים עד חשיכה אש לא יעילה אל הטנקים הסורים שממזרח.
- פלוגה ג
בשעה 13:55 מתחילה הרעשה ארטילרית כבדה על אזור החניון של גדוד 77 בצומת עגבנייה (צומת השריון, הסמוכה לנפח, ממזרח) שם חנתה גם פלוגה ג' תחת רשתות, מכת הארטילריה כיסתה את כל השטח עד לקו המוצבים.
מטוסים מגיחים ממזרח ומפציצים את מחנה נפח הסמוך.
הטנקיסטים משליכים בחיפזון את רשתות ההסוואה ודוהרים אל מחוץ לחניון. המ"פ זמיר משמיע בקשר "קריאת עידוד" :
"תחנות טייגר כאן טייגר, אנחנו יוצאים למלחמה להתראות ולא במסגרות שחורות, סוף".
הפלוגה נעה במהירות על הכביש לעבר קו המוצבים, הכול בוער סביב.
זמיר :
"לנסוע מהר לפני ש-188 ייקחו לנו את כל הטנקים".
בזמן התנועה, זמיר מפצל את הפלוגה, מחלקה 3 בפיקודו של רוני לפבר והסמ"פ אברמוביץ' מקבלים פקודה לנוע לנקודה בין המוצבים 110 ל 109 בכדי "לחסום חטיבת טנקים סורית".
המחלקה מגיעה לקראת דמדומים, חוצה את גדר המערכת ותופסת עמדות בשטח הפתוח כ 200 ממזרח לגדר וממתינים בחשיכה היורדת לכוח הסורי שאיננו מגיע.
יתר הפלוגה, מחלקה 1 בפיקוד אורי סגל ומחלקה 2 בפיקוד דובי פאוסט עם המ"פ מאיר זמיר, נעים צפונה לברך של כביש 98 "צומת המזבלה" וממשיכים ישר מזרחה עוד כמה עשרות מטרים, על מנת להתמקם על הרמפות שצופות לכיוון קוניטרה שמצפון, לא רחוק ממוצב 109.
למרות שלא רחוק מהם נמצאים טנקים של חטיבה 188, לא ניתנה הוראה לחבור אליהם או לתאם עימם את הפעילות.
אורי סגל מספר:
״לקראת חשיכה אנחנו ממוקמים באזור המזבלה מדרום לקוניטרה אבל עדיין מספיקים להבחין בכלים שנעים מכיוון לקוניטרה דרומה. אנחנו לא יורים. הטווחים רחוקים. לפתע נורים עלינו סאגרים. מסתבר שחיילי קומנדו סורים כבר פרוסים בשטח. משהו עובר לי מעל לראש ו-2 חוטי ניילון לבנים נושרים לי על הכנפיים של הטנק. אני יורד מצריח הטנק ומנסה לקרוע אותם. זה היה המפגש הראשון שלי עם סאגר״
כוח ציר הנפט
"כוח ציר הנפט" הוא שבעת הטנקים ש"הופרשו" מפלוגה ב ומפלוגה ד בכדי לתגבר כוח של חטיבה 188 בפיקודו של עוזי אוריאלי מ"פ ג, אשר הגן בתחילת הקרבות על הכניסה לציר הנפט מהרמפות ששלטו על תעלת הנ"ט, נסוג תחת הלחץ הסורי הכבד כק"מ וחצי מערבה.
בשעה 16:15 לערך הצטרפה מחלקה 1 של פלוגה ב עם הסמ"פ, ג'ק כהן הלל, המ"מ גידי מקלף וטנק 1א בפיקודו של רפי סימינובסקי לחמשת הטנקים של חטיבה 188 באזור החורשה שממזרח ל"בריכת הקצינים".
בשעה 16:30 לערך, יוצאים ארבעה הטנקים (3 טנקים של 188 בצירוף ג'ק כהן הלל) בפיקודו של אריאלי למתקפת נגד במטרה לכבוש מחדש את הרמפות, כששני טנקים של פלוגה ב ושני טנקים של 188 (פלוגה ו) מחפים מאחור.
ההתקפה לכיבוש הרמפות הנשלטות ע"י חיילי חי"ר סורים המצוידים בטילי נ"ט, נכשלת והכוח נסוג.
במקביל מגיעים ארבעת הטנקים של מחלקה 3 פלוגה ד, מ"מ 3, גיגי אורן, טנק 3א בפיקודו של שמוליק אטינגר וטנק 3ב בפיקודו של יששכר סיטקוב יחד עם הסמ"פ גבי רפאלי ומצטרפים לטנקי פלוגה ב.
הכוח מונה 11 טנקים השייכים לארבע פלוגות שונות !
(הכוח של אוריאלי, כלל שני טנקים מפלוגה ו של אבי רוניס).
הטנקים מתמקמים בעמדות גרועות מאחורי קפלי קרקע משני ציר הנפט ומצליחים למנוע מהטנקים הסורים לנוע על הציר לכיוון מערב, טנקים הסורים אשר חוצים את תעלת הנ"ט, פונים דרומה לכיוון מוצב 116 במטרה להמשיך משם מערבה בשטח המישורי.
לקראת השעה חמש, שני הטנקים של פלוגה ו, נוסעים דרומה במטרה לסייע למחלקה של יואב יקיר המגינה על מוצב 116.
זמן לא רב לאחר מכן, סמ"פ פלוגה ג בועז תמיר, נע צפונה לסייע למוצב 115. לאחר מכן, מחלקה 1 מקבלת פקודה לשלוח טנק לעזרת מוצב 115, גידי מקלף שמכיר את הגזרה מפעילות קודמת, יוצא לשם, בהגיעו לרמפה הדרומית של המוצב, מזהה את הטנק של בועז תמיר שנפגע קודם הגיעו. גידי מצטרף ללחימה נשאר על רשת הקשר של פלוגה ג, ואינו חובר לרשת הקשר של פלוגה ו שאותה איננו מכיר.
זמן לא רב לאחר מכן, מורה מג"ד 53 עודד ארז, לאוריאלי והטנק הנוסף שלו, עודד בקמן, לנוע גם כן, למוצב 115. המ"פ אוריאלי והמ"מ בקמן שוהים מספר דקות מעל רמפת המג"ד שליד המוצב ומיד לאחר מכן נעים במהירות, חזרה, לצומת ג'וחדר.
מסיבה לא ידועה, הטנק של גבי רפאלי איננו יכול לנוע. רפאלי יורד מהטנק ועובר כאיש צוות חמישי לטנק של גיגי אורן, הצוות נשאר בטנק ללא יכולת תנועה וללא מפקד, ממשיך לירות על הטנקים הסורים המתקרבים.
תחת הלחץ של הטנקים הסורים המנסים לפרוץ מערבה, נסוגים חמשת הטנקים של גדוד 82 מערבה כשהצוות של רפאלי עולה על אחד הטנקים, תחילה לתל ג'וחדר ליד בריכת הקצינים כשהם תופסים עמדות מטרים ספורים מדרום לציר הנפט, ולאחר מכן לחניון ג'וחדר שם מוצבים חלק מהטנקים בחניון עצמו וחלק מהטנקים מזרחית לציר הישובים.
הירי למול הסורים מתבצע במרחקים קצרים מאוד, לפעמים פחות מחמישים מטרים, בשלב זה, טנקים סורים בודדים מצליחים לעבור את הטנקים שלנו ולנוע מערבה.
מחשיכה עד חצות
- פלוגה א
בתום הקרב נותרה הפלוגה במקומה כשמנועים מדוממים. מצפון להם נשמע קול השרשראות של טנקים סורים נעים מבלי יכולת להבחין בהם בחשיכה.
אלו היו כנראה טנקים של החטיבה המשוריינת העצמאית 51, שהוכפפה לדיוויזיה 9, שנעו מערבה לכיוון חושניה
בשעה 20:00 לערך קיבלה הפלוגה הוראה לנוע צפונה לאזור מוצב 111. הפלוגה נעה בפריסה משני צדי הכביש ונפרסת אל מול מוצב 111 שממזרח להם.
באותו זמן, מדווח קצין אג"מ 188 בני קצין למח"ט 188 ש"נקה" (גדוד 82) קיבל פיקוד ב- 111, המשמעות היא שלמרות ששתי פלוגות של גדוד 82 עברו לפני כמה שעות להיות ת"פ חטיבה 188 ומה שנותר מהגדוד הוא פלוגה אחת בלבד, התייחסות אל ברק ופלוגה א, היא כאל גדוד.
לאחר שהכוח הגיע ליעד ועמד שם זמן מה, התקבל דיווח על טנקים הנעים מערבה מצפון למוצב 111.
המג"ד והמ"פ יחד עם שתי מחלקות 1,3 נעים צפונה, ומחלקה 2 בפיקודו של יוסי ביליגרוצקי נשארת לחסימה ליד הכביש. תחת פיקודו של ביליגרוצקי, מועבר טנק 1א בפיקודו של יואב בטרפלד שסובל מתקלות רבות, בין השאר איננו יכול להניע בגלל בעיות טעינה, ולכן איננו מדומם את הטנק ובמקומו "נמסר לפלוגה" טנק 2 א בפיקודו של יהושוע חיות.
בזמן התנועה צפונה, טנק 1ב בפיקודו של יורם גלס, "פורס" זחל, הצוות יורד מהטנק ומסתתר עד הבוקר בין הסלעים.
הכוח שנע צפונה נתקל בכוח סורי, פוגע בשלושה כלים העולים בלהבות, יתר הכוח הסורי, מנתק מגע בחשיכה .
דיווח על כך מועבר אל מח"ט 188 שמורה להם להישאר במקום ומידי פעם "לשחק על ציר רשת (כביש 98 של היום) פעם צפונה ופעם דרומה, על פי התפתחות העניינים".
הכוח נשאר במקום ונע מאוחר יותר צפונה לכיוון ציר קטקומבה.
בשעות הלילה המאוחרות, מבחינה מחלקה 2 של יוסי ביליגרוצקי ,בכוח סורי גדול המונה עשרות רבות של כלים מסוגים שונים, מגיע ממזרח ופונה צפונה על הכביש במרחק של כ- 100 מטר מהמחלקה מבלי שהבחין בה.
בגלל קרבתו וגודלו העדיף בהרבה של הכוח הסורי, מחליט ביליגרוצקי, לא לפתוח באש. דיווח על הכוח הנע צפונה שהיה שייך לחטיבה המשוריינת 43 מועבר על ידו למ"פ אלי גבע ומשם למפקדת חטיבה 188 שבתורה מבקשת סיוע ממח"ט 7 יאנוש.
במקביל, גם שמי גוטשטיין מפלוגה ב' שהיה תקוע למרגלות מוצב 111 מסר דיווח דומה לצ'סנר שהעבירו הלאה.
אחד משני הדיווחים או שניהם, הם שגרמו מאוחר יותר לשליחת פלוגה ג לאזור, למה שהתפתח בהמשך ל"מארב טייגר" .
- פלוגה ב
לאחר החשיכה השתררה רגיעה שהופרה מידי פעם לקול תנועת טנקים סורים שחלפו מצפון מבלי שאפשר היה להבחין בהם ללא אמצעי ראיית לילה וללא יכולת לקבל סיוע של פגזי תאורה צ'סנר ביקש ממ"פ מגד 50 במוצב 111 לירות פגזי מרגמה , מרגמת 81 שהייתה במוצב נפגעה וירו מספר פגזי 52 שלא היו אפקטיביים.
בשעה 22:00 לערך הופר השקט, מחלקת טנקים סורית החלה לטפס ממערב אל המוצב.
הטנק אשר עמד על הרמפה הצפונית בקרבת המוצב, נע לכיוון הדרך העולה אל המוצב. ליד הכניסה למוצב, פגע מטווח של 50 מטר בטנק המוביל, ויתר הטנקים הסורים נסוגו ונעלמו בחשיכה.
לקראת חצות, נותר המוצב ושבעת הטנקים שלידו מובלעת בתוך שטח סורי כבוש.
- פלוגה ב
לאחר חשיכה, הפלוגה המורכבת ממחלקות אחת ושתים יחד עם המ"פ נשלחת צפונה אל עמדת "הבוסטר" ומגיע לשם בשעה 21:30 לערך. הכוח עולה לעמדות ואיננו מזהה דבר. כל הזמן הזה, מדרבן אותם המח"ט יאנוש
"לזהות את המאמץ העיקרי של הסורים"
מאוחר יותר, מתקבלת הפקודה לחזור אל העמדות הקודמות מדרום לקונטרה. בגלל חשש שהשטח החקלאי שבו עברו קודם לכן מוצף מפגיעות של ארטילריה בקווי המים, נעו תחילה מערבה, הקיפו את התילים בנטל ואביטל ממערב ומשם פנו מזרחה לעמדות.
בהגיעם לעמדות, התפרסו ודוממו מנועים. אל הפלוגה מצטרף איתן קאולי סמג"ד 77.
בעודם פרוסים בדממה בחשיכה, נשמע ממערב להם מכיוון קיבוץ עין זיוון קול מנועי טנקים שזוהו כטנקי T55 סורים, שני טנקי מחלקה 1, אורי סגל והסמל שמעון בוך והמ"פ זמיר, נעים לכיוון עין זיוון ונכנסים לקיבוץ מהשער האחורי, בהגיעם לשם, אינם פוגשים את הטנקים אבל מזהים דמויות החשודות כחיילים סורים הנעות בשבילי הקיבוץ, ברגע האחרון פוקד זמיר, "נצור אש". מסתבר כי אלה היו אנשי המשק שלא התפנו יחד עם הנשים והילדים.
לאחר שהתברר שהטנקים הסורים עזבו את האזור לכיוון לא ידוע, חזרו שלושת הטנקים אל העמדות הקודמות.
מחלקה 3 בפיקודו של רוני לפבר יחד סגן מפקד הפלוגה מאיר אברמוביץ' פרוסים בין מוצב 109 לבין מוצב 110 מתוסכלים מחוסר מעש.
בשעה 23:00 לערך, נשמעת ברשת הקשר קריאה לעזרה
"גדוד סורי עולה עלי"
התשובה בקשר:
"תסתדר בכוחות עצמך, אין מי שיעזור כרגע".
רוני מזהה שהקריאה לעזרה היא ממוצב 110 הסמוך, מודיע למחלקה לנוע בעקבותיו ונוסע דרומה על ציר המערכת לכיוון המוצב כשהסמ"פ מצטרף מאחור.
חיילים סורים שנמצאים ליד גדר המערכת, נורים תוך כדי תנועה.
מפקד המוצב מודיע בקשר,
"יש לי סורים שמנסים להיכנס לתוך המוצב".
רוני מורה "להעיף את החיילים פנימה", משאיר לפני שער המוצב, את טנק הסמ"פ וטנק 1ב בפיקודו של אחי פרנק בחיפוי ואילו הוא, יחד עם טנק 1א בפיקודו של קובי פאר דוהרים פנימה כשהם דורסים את שער המוצב תוך ירי פגזי מעיך וירי מהמקלע המקביל ומקלע המפקד על החיילים הסורים.
ההתקפה הסורית נשברת והחיילים שנותרו, נסוגים מהמוצב.
בחצות לערך, מודיע מפקד המוצב שאין לו נפגעים והכל בסדר.
המחלקה עוזבת את המוצב ויורדת מערבה בחשיכה בדרך המתפתלת בחדות אל הכביש כשבכל פניה הטנק עלול להתהפך.
תוך כדי ירידה מזהה רוני אורות מנצנצים מדרום, נעצר. פורס את המחלקה. מבקש מאברמוביץ לבדוק מי הכוחות האלה ובדיוק אז מקבל פקודה לחזור לרשת הפלוגתית ממנה עבר כמה שעות קודם לכן.
- פלוגה ד
בשעה 17:00 לערך שני טנקים של חטיבה 188 קיבלו הוראה לנוע מאזור צומת הג'וחדר על הכביש לסייע בהגנה על מוצב 116.
כשלושה ק"מ מדרום לצומת הג'וחדר, מזהים שני הטנקים, עשרות טנקים ונגמ"שים סורים הפרוסים ממזרח לכביש, אחד הטנקים יורה פגז לכיוונם והכוח מנתק מגע במהירות מבלי שהסורים מספיקים להגיב.
דיווח על הכוח הסורי, מועבר למ"פ פלוגה ו, אבי רוניס, הדיווח לא הגיע לפלוגה ד, כנראה מכיוון שרוניס נהרג זמן קצר לאחר מכן.
פלוגה ד המונה שמונה טנקים וכללה את הסמג"ד דני פסח, המ"פ דני לוין, מחלקה 1 של אשר גולדמן ומחלקה 2 של ערן אברוצקי נמצאת כבר כשעתיים ללא מעש ליד מוצב 114 בצומת רפיד.
בשעה 19:00 לערך מקבל דני לוין פקודה מקצין אג"מ 188 לנוע דרומה על "השחור" (ציר טיפה) אל מוצב 116 ובהמשך מג"ד 53, עודד ארז מפרט ומורה לו לסייע למחלקת יואב יקיר המגינה על המוצב ונותרה ללא תחמושת.
ליד צומת הג'וחדר, ממליץ אשר גולדמן שהכיר היטב את הגזרה מתקופת תעסוקה מבצעית קודמת, לעקוף את הכביש ממערב ולהגיע למוצב 116 על "ציר המים" בהתאם לתרגולת של נסיעה בציר נסתר, דני לוין שלא הכיר את הגזרה והיה אמון על הפקודה להגיע במהירות ליעד, דחה את ההצעה.
כך, בחשיכה מוחלטת שכל מה שיודעים המפקדים הוא שעליהם להגיע אל מוצב 116, נעים שמונת הטנקים של פלוגה ד, אל התופת שעוד רגע תיפער את פיה.
כשלושה ק"מ לאחר הצומת מזהה המ"פ דני לוין טנקים סורים הפרוסים ממזרח לכביש, פותח באש ומצליח להיחלץ קדימה, אל הטנקים הנעים אחריו בטור צפוף, נפתחת אש תופת מטווח קצר.
ראשון נפגע טנק 1ב שעולה באש. המפקד, עופר טמיר עף מהטנק כשהוא בוער בכל חלקי גופו. אנשי הצוות, אהרון מולקנדוף, דוד כהן, ויעקב רוזנטל, חיילים צעירים שאפילו לא השלימו את הכשרתם כטנקיסטים, נהרגו.
מ"מ 2 שנע אחריו, מזהה את הפגיעה, סוטה מהכביש אל השטח הסלעי, זמן קצר לאחר מכן, נפגע הטנק ומתפוצץ. כל אנשי הצוות, המפקד, ערן אברוצקי והלוחמים, חיים בן קידר, דן אלון ושמואל כספין, נהרגו.
טנק 2ב בפיקודו של דני בירן, נע אחריו יורד מהכביש ומנסה לעקוף את הטנק הבוער, בעודו שוקל לרדת מהטנק בכדי לסייע לערן נפגע הטנק והמנוע דמם, דני שנפצע, צועק לצוות לנטוש את הטנק.
הצוות יורד מהטנק ומסתתר באפילה מאחורי טרסת אבן וחוזה בטנק שלהם, שהיה עד לפני רגע מקלט פלדה בטוח, עולה באש ומתכת הטנק של ערן מאדימה מעוצמת הלהבות.
בעודם נחבאים מאחורי הטרסה, הם צופים לאור שלושת הטנקים המאירים את שמי הלילה, בעשרות חיילים סורים מסתובבים בקרבתם.
הטנק הפגוע של ערן אברוצקי מדרום לג'חדר
בכך לא תמה מנת הייסורים. מפקד טנק 1א איסר סוסנובסקי אשר נע לאחר מפקד המחלקה, נפגע קשה בראשו, צנח אל כיסא המפקד כשהוא נשען על גבו של התותחן יעקב אריאל.
קודם להתקלות, טנק 2א בפיקודו מאיר לביא אשר היה טנק השביעי בשדרה (הסמג"ד דני פסח, נע אחרון) נתקע בתעלה בצד הכביש, עד שנחלץ, ראה במרחק של כמה מאות לפניו את שלושת הטנקים של הפלוגה עולים באש, הטנק נחלץ לאחור וחבר לכוח בצומת הג'וחדר.
עופר טמיר, מפקד טנק 1ב, שנכווה בכל חלקי גופו וכל צוותו נהרג, רץ בשארית כוחותיו צפונה, נאסף ע"י ג'יפ המ"פ נהוג ע"י נהג המ"פ עם מש"ק הקשר, אשר נסעו לאחר הטנקים כאילו אין מלחמה בעולם אל תאג"ד שנפרס במחנה נח"ל גשור.
צוות 2ב שהסתתר מפני הסורים, התחיל לנוע מערבה, עד שהגיע לחפ"ק של גדוד התותחנים 405. משם פונה דני בירן שמצבו החמיר אל בית החולים, ואילו יתר אנשי הצוות נקלעו אל מסע הייסורים של גדוד התותחנים שבסופו הגיעו בשלום והמשיכו את הלחימה עם כוחות אחרים.
מ"מ 1 אשר גולדמן, מזהה עשרות צלליות של טנקים פרוסות מולו משמאל לכביש, עדיין לא מפנים שאלו טנקי אויב. בעודו מתקרב אליהם, שלושת הטנקים שאחריו התחילו להתפוצץ, לאור הטנקים הבוערים, זיהה וירה על טנק סורי שחלף על פניו במרחק של מטרים בודדים והתפוצץ ברגע הפגיעה.
מיד לאחר מכן, פגעו שלושה פגזים בטנק מבלי שהשביתו אותו, הטנק יורד מהציר נע מערבה אל גבעה סלעית. נהג טנק 1א יחיאל פינקל שמפקדו, פגוע בראשו בלי יכולת לדבר, זיהה את טנק 1 ונע בעקבותיו, כשברקע נראו כמה טנקים סורים בוערים. שני הטנקים עלו על הגבעה ודוממו מנועים בחשיכה. ניסיון ליצור קשר עם המ"פ לא צולח.
אשר מטפס על טנק 1א וחבש את ראשו של איסר, לזוועתו, חש את התחבושת שוקעת אל תוך גולגולתו.
אשר שגם בשעה זאת, 20:30 לערך איננו מודע לכך שהפלוגה עברה כבר בשעות אחר הצהרים ת"פ גדוד 53, מתקשר למג"ד "שלו" חיים ברק ומבקש הוראות, כל שברק יכול לומר לו, הוא,
׳תמשיך במשימה׳
שני הטנקים מתחילים לנוע כאשר בזמן התנועה מתחדש הקשר עם דני לוין שנמצא מלפנים, שני הטנקים מצטרפים אליו כאשר מאחור מצטרף טנק הסמג"ד דני פסח, אשר הצליח לעקוף את גיא ההריגה.
ארבעת הטנקים ממשיכים לנוע דרומה, ליד ציר הכניסה למוצב 116 עצרו הטנקים, בעודם עומדים שם, טייס סקייהוק שנטש את מטוסו בשעות הצהרים והסתתר שעות בתוך תעלת בטון, מזהה אותם ומטפס על טנק הסמג"ד.
לאחר שהייה קצרה, במקום לפנות שמאלה ולתגבר את מוצב 116 ע"פ הפקודה המקורית, ממשיכים ארבעת הטנקים דרומה אל תל סאקי עליו הייתה עמדת תצפית יום שאוישה ע"י שישה חיילים מגדוד 50 של הנח"ל שהסתתרו מאימת ההפגזות בתוך קוביית בטון שהוצבה בראש התל.
בהגיעם לדרך הכניסה לתצפית, טנק הסמג"ד וטנק 1א ובו המפקד הפצוע קשה נשארו בצומת ואילו טנק המ"פ וטנק מ"מ 1 עלו בדרך המטפסת מזרחה אל המוצב. לקראתם יצא מפקד התצפית מנחם אנסבכר, מנחם שהבחין שקני התותחים מצודדים אליו, נצנץ אליהם באמצעות פנס ירוק, שניות בודדות לפני שעמדו לפתוח באש.
מראש התל בשעה 21:00 לערך, מתקשר דני לוין למג"ד גדוד 50 ששולח רכב פינוי עבור הטייס שחולץ ועבור מפקד טנק 1א איסר סוסנובסקי. השניים מוסעים לתאג"ד של גדוד 50 באל על ומשם מגיע איסר בסופו של דבר באמצעות מסוק אל בית החולים בחיפה.
בהגיעם אל ראש התל, יורדים אנשי הצוות, עדיין מזועזעים מהקורה אותם מהטנקים, ונכנסים ל"בונקר". נהג טנק 1, רובי רייקמנס, בחור הולנדי גדל מידות ניסה לפתוח את מדפי הנהג ללא הצלחה, אחד הפגזים שפגעו בטנק "ריתכו" את צירי המדפים, קריאותיו לעזרה ואפילו הנעת הטנק לא נשמעו. במאמץ נואש השכיב את משענת הנהג, נשכב על גבו ובעזרת רגליו החזקות הצליח להדוף את המדפים העקשנים.
טנק סורי שטיפס על התל ממזרח, נפגע מטווח קצר ע"י טנק המ"פ ועלה באש.
הסמג"ד, דני פסח הצטרף יחד עם טנק 1א שאויש ע"י שלושה אנשי צוות בלבד לכוח שעל התל שהתארגן להגנה היקפית.
לקראת חצות מודיע דני לוין לאשר גולדמן שעליהם לנוע צפונה בכדי לתגבר את מוצב 116.
שני הטנקים נעים על השביל היורד מהתל מערבה, ליד בריכת המים פונים מזרחה אל תוך השטח ונעים צפונה לכיוון 116 כאשר אשר שהכיר את השטח, מוביל. לאחר נסיעה קצרה נפתחת עליהם מכל הכיוונים אש של נשק קל ופצצות RPG הנראות בחשיכה כמו זיקוק המשאיר מאחוריו שובל של אש.
הטנקים משיבים אש תוך כדי תנועה אל מקורות הירי ודורסים בשרשרותיהם את אנשי החי"ר הסורים הפזורים בשטח. מהירי נפגע אשר בידו, והטנקים מסתובבים ומתחילים לחזור אל התל. בזמן התנועה, פוגעת פצצת RPG בצריח הטנק של דני לוין וקוטלת את הטען (שהיה מט"ק בפלוגה ) יוסי בן חיים שצונח לצריח.
שני הטנקים חוזרים ומטפסים על התל כשאליהם מצטרפים בהמשך שלושה טנקים של חטיבה 188 שעזבו את מוצב 116 לאחר שאזלה להם התחמושת. בזמן הטיפוס אחד מהטנקים נתקע והושבת.
על התל ומורדותיו, ללא יד מכוונת, מצטופפים באי סדר, חלקם חשופים לסורים שממערב, טנקים וצוותים של פלוגה ד של גדוד 82 מחטיבה 7, מפלוגה ו של חטיבה 188, יחד עם ששת החיילים מגדוד 50 מחטיבת הצנחנים 35 בני המחזור של הטנקיסטים, אנשי הצמ"פ.
- מ"מ 4 פלוגה ד - אילון ליטביץ'
במהלך אימוני הצמ"פ לפני המלחמה, היה אילון ליטביץ' אחראי על אימון צוותי הטנקים של מפקדת הגדוד ולא פיקד על טנק משלו.
כשפרצה המלחמה, ניסה לעלות על טנק 3א בפיקודו של שמואל אטינגר שסרב לפנות את מקומו, בלית ברירה עלה לנגמ"ש החולייה שעליו פיקד רס"פ הפלוגה דורון איטר. אנשי הנגמ"ש ניסו להיצמד לטנקים באזור הרמפות של הג'וחדר אבל בגלל הטנקים המתקרבים, נאלצו לסגת לצומת הג'וחדר, שם נפצע דורון, ואילון החליף אותן בתא המפקד.
בהמשך נסוגו בחשיכה על ציר הנפט לכיוון נפח, תוך שהם עוברים "מתחת לאפם" של טנקים סורים שחצו את הציר. בשעה 22:00 לערך הגיע הנגמ"ש לנפח, שם פגש אילון את דוד ישראלי סמח"ט 188 שאמר לו לקחת טנק שמפקדו נפגע וקסדת המפקד הייתה מגואלת בדם. יחד עם צוות הטנק וטנק נוסף של חטיבה 188, תפסו עמדות הגנה ליד הבוסטר ממזרח לציר הנפט על הגדרות של נפח.
- כוח ציר הנפט
לאחר רדת החשיכה, סמוך לשעה 18:00, חוזרים אוריאלי ובקמן אל חניון ג'וחדר. אוריאלי מארגן את שבעת הטנקים בהגנה היקפית סביב הצומת כשמידי פעם מתגלים טנקים סורים המגיעים לטווחים קרובים מאוד של עשרות מטרים. בהעדר אמצעי ראיית לילה, מתגלים הטנקים בעזרת "עיני החתול" שלהם וזרקורי האינפרה אדום שלהם שנראים רק בטווח קצר כעגולים אדומים.
חלק מהטנקים הסורים נפגעים וחלק נסוגים ועוקפים את החסימה מדרום.
בשעה 19:30 לערך, נשלח עודד בקמן פעם נוספת למוצב 115 בכדי לסייע לבועז תמיר ולגידי מקלף.
לאור פגז תאורה בודד, מצליח בקמן לפגוע השלושה טנקים סורים שהתקרבו לרמפה שליד המוצב.
בעומדו בחשיכה מול הטנקים הסורים המתקרבים, מבחין מקלף בכדור אש אדום "מתנדנד כמו שיכור" נע מולו, על צריח הטנק נושרים חוטים דקים זכר לטיל הסאגר שחלף מעליו.
- צוות החימוש הגדודי
הצוות בפיקודו של ברוך לויטין אשר כלל שני נגמ"שים נפרס יחד עם הגדוד בסינדיאנה.
כשנפתחה האש, הרכבים "הרכים" וחלק מהנגמ"שים התפנו מערבה כולל נגמ"ש הרפואה. הרופא הגדודי, ד"ר איין כהן, הצטרף לאחד מהנגמ"שים.
לאחר שהחלו תנועות הגדוד והפלוגות ובהעדר פקודות, ממקם קצין החימוש את הנגמ"שים על ציר הנפט תוך האזנה לרשתות הקשר.
בשעה 17:15 לערך נשמע מדרום רעש של טנק מתקרב, אנשי החולייה המנוסים זיהו שהרעש הוא של טנק סורי, "טירן " בעגה הצבאית. הצוותים ירדו מיד מהכלים כשהם לוקחים אתם את המקלעים ומצטיידים ברימונים והסתתרו בתעלה בצד הכביש, נכונים לפתוח באש אם התגלו.
אל הנגמ"שים הנטושים שנשארו עם כבש פתוח הגיע טנק T55 בודד כשמדפיו סגורים, והקנה מופנה אל הנגמ"שים. כמו חרק ענקי "רחרח" מספר דקות שנדמו לנצח, הסתובב וחזר כלעומת שבא.
בתום התקרית חזרו האנשים לכלים כשהחשיכה מתחילה לרדת השיירה פנתה מזרחה, מדרום להם הבחינו "בעיני החתול" של כוח סורי אשר פניו מערבה, קצין החימוש דיווח מידית למג"ד חיים ברק, אשר סבר כי כוח זה הינו של מח"ט 188.
לדיווח זה האזינו מפקד האוגדה, רפול ומפקד פיקוד הצפון יצחק חופי, אשר עלו על הרשת הגדודית וביקשו מקצין החימוש לקבל דיווח ישיר על הנראה בשטח, במקביל הנגמ"שים הגבירו את מהירותם וניסו לנתק מגע מהכוח הסורי, הכלים הסורים שהבחינו בהם, פתחו באש ממנה נפגע קשה בגבו, טכנאי הצריח, שלמה בוהדנה. הנגמ"שים הצליחו להימנע מפגיעות נוספות וחמקו מזרחה בחסות החשיכה.
עד הבוקר חונה הכוח בעמדת סוללת תותחנים נטושה אשר הושמדה קודם לכן, וסימני השרפה עוד ניכרים בשטח.
סיכום עד חצות
הדבר הבולט ביותר הוא פיצול הגדוד לפלוגות ומחלקות וכן ניודם והפעלתם בצורה לא מושכלת.
תוך זמן קצר, פלוגות ב ו- ד מופרדות מהגדוד ומועברות ת"פ מג"ד 53 עודד ארז שבעצמו מפקד ללא אמצעי שליטה ראויים, על שלוש פלוגות המפוזרות ליחידות קטנות על חזית רחבה.
זמן קצר לאחר מכן נלקחת מחלקה מכל פלוגה, שתי המחלקות מצורפות לכוח קטן מחטיבה 188 המגן על ציר הנפט, גם כוח זה מפוצל בתורו, וחלקים ממנו נשלחים הלוך וחזור צפונה אל מוצב 115 ודרומה אל מוצב 116.
פלוגה ב מופנית מחושניה לג'וחדר ומשם צפונה אל מוצב 111 "מסע" של כ- 20 ק"מ כשבדרכה היא "פוגשת" את פלוגה א שנעה בכיוון ההפוך דרומה אל מוצב 112.
פלוגה ד מופנית גם היא לג'וחדר ומשם צפונה אל מוצב 114, עומדת שם ללא מעש, מוחזרת דרומה באותה דרך לכיוון מוצב 116. לאחר שהפלוגה נפגעת קשה במעבר הג'וחדר, רק ארבעה טנקים מצליחים להיחלץ ולהגיע אל תל סאקי. שני טנקים נשלחים צפונה אל מוצב 116, נתקלים בכוח סורי, וחוזרים לתל סאקי.
פלוגה א מפוצלת גם היא, מחלקה 2 נשארת בלילה לחסימה על הכביש למרגלות מוצב 111 ואילו יתר הפלוגה, נעה צפונה.
גם פלוגה ג אשר נמצאת ת"פ מח"ט 7, מפוצלת כמעט בהתחלה לשני כוחות, מחלקה 3 והסמ"פ מוצבת בין מוצב 109 למוצב 110 ואילו יתר הפלוגה מוצבת צפונה ממנה, בהמשך, יתר הפלוגה מופנה צפונה אל הבוסטר, לא עושה דבר וחוזרת לעמדה המקורית שלה באזור "המזבלה".
מפה 2 : תנועת פלוגות גדוד 82 + פלוגה ג. 6.10.73 עד חצות
מחצות עד בוקר
- פלוגה א
הפלוגה המונה 6 או 7 טנקים, נפרסה לחסימה משני צדי הכביש כשפניה צפונה באזור שבין מוצב 110 למוצב 111 לפלוגה כמעט ואזלה התחמושת כאשר בכל טנק נותרו פגזים מעטים.
נגמ"ש החוליה, חנה בצד הכביש כ-500 מטר מאחורי הפלוגה. מתוך החשיכה צץ טנק סורי בודד שנעמד מטרים ספורים מהנגמ"ש כשלוע התותח מכוון אליו, למרבה ההפתעה, מפקד הטנק הסורי, פנה אליהם ודרש שייכנעו, הרצל זלאייט הדובר ערבית דיבר עם המט"ק הסורי ותוך כדי "ניהל את המשא ומתן" מדווחים לאלי גבע על כך, "תאמר לו שהוא ייכנע".
הסורי שכנראה התייאש מהמכונאים העקשנים, התרחק קצת ועמד לירות בהם, המכונאים המבוהלים החלו לקרוא יחד בקול רם "שמע ישראל", אבל, למרות החלחלה שעברה בהם, שלפו רימונים מבטן הנגמ"ש, נעמדו על סיפון הנגמ"ש והשליכו אותם לעבר הטנק הסורי, הפליא לעשות הרצל, שהרימון שהשליך צלל לתוך הטנק והתפוצץ.
נהג הטנק שכנראה לא נפגע, המשיך בנסיעה ונפגע בהמשך על ידי אחד מטנקי הפלוגה, כנראה טנק המג"ד חיים ברק.
על מעשה יוצא דופן זה, זכה הרצל לאות המופת.
בהמשך הלילה, נתקלה הפלוגה בכוח חי"ר סורי, בקרב שהתפתח, נפצע מפקד טנק 3ב אורי רזניקוב מפצצת RPG. הקמב"ץ יוחנן זורע הוריד אותו מהטנק והעביר אותו לנגמ"ש החוליה שם היטלטל כל הלילה והבוקר שלמחרת כשהוא מאבד מידי פעם את הכרתו ובסופו של דבר, התעורר בצהרי יום ראשון, בבית החולים בצפת.
לאחר בקשות מרובות מחטיבה 188 התקבלה ההודעה שאספקת פגזים תמתין להם ליד תל יוסיפון.
בשעה 1:30 לערך, נעה הפלוגה לכיוון תל יוסיפון על ציר "קטקומבה" שם פגשה שיירת דרגים של דלק ופגזים שנשלחה ע"י מ"מ החט"ג הגדודי שלומי ציפורי. את הפגזים הובילו שלושה זחל"מים אשר יכלו לשאת כמה עשרות פגזים בלבד שחולקו במשורה בין הטנקים.
הפלוגה נשארה לחנות ליד היוסיפון עד הבוקר.
- פלוגה ב
עד הבוקר עמדה הפלוגה שמנתה חמישה טנקים בתוספת שני טנקים של חטיבה 188 על הרמפות משני צדי מוצב 111 בשקט מתוח ללא אירועים מיוחדים.
- פלוגה ג
בשעה שתים לפנות בוקר לערך, מבקש רפול מפקד האוגדה מיאנוש, להקצות כוח, "אפילו יחידת משנה של יחידת משנה לבלום כוח סורי גדול אשר נע צפונה מאזור ציר "טרויה" (כודנה) על ציר "רשת" (כביש 98 של היום).
פלוגת טייגר מקבלת פקודה לנוע דרומה בכדי לחסום את הכוח הסורי, זמיר ושני טנקי מחלקה1, סגל ובוך נעים על הכביש דרומה, בעמדות נשארת מחלקה 2 עם סמג"ד 77 איתן, קאולי.
2א בפיקוד יצחק טובין, פרס זחל, "פריסה פנימית" ואיבד כמעט לחלוטין את כושר התנועה.
על הרשת הפלוגתית עולה קצין האג"ם של חטיבה 188, בני קצין.
"כוח גדול נע על ציר רשת מדרום לצפון. תעצרו אותו", "כמה כבדים" שואל זמיר, בני קצין לא משיב ורק אומר "תעצרו אותם בכל מחיר".
זמיר מחזיר את מחלקה 3 בפיקודו של רוני לפבר והסמ"פ אברמוביץ לרשת הפלוגתית ופוקד עליהם לרדת במהירות ממוצב 110 ולהתפרס ממזרח לכביש (ציר רשת) כשהקנים מופנים מערבה בעוד שלושת הטנקים שלו, מתפרסים צפונה משם, מצפון לצומת רשת (כביש 98 של היום) קטקומבה (דרך 9099 של היום) משני צדי הכביש.
סגל מוכן עם זרקור ממזרח לכביש, זמיר ובוך ממתינים ממערב לכביש.
זמיר מחלק פקודות מסודרות "ע"פ הספר" מחלקה 3 כוח הולם, מחלקה 1, כוח בולם, ופוקד :
"לרדת לעמדות נמוכות. לדומם מנועים. שקט מוחלט עד פקודת אש שלי".
ואומר לאורי סגל,
"תכין את הזרקור".
טור הטנקים הסורי מהחטיבה המשוריינת 43 שעיני החתול של הטנקים, מבליחים בחשיכה, חולף על פני תותחי מחלקה 3 והסמ"פ הממתינים במתח לפקודת האש.
"אתה לא יורה עדיין" פוקד זמיר מאי שם.
"3 פתח באש"
ארבעת הטנקים פותחים באש על מרכז השיירה, ממכת האש הראשונה נפגעים ארבעה טנקים העולים באש ממכת האש השנייה נפגעים טנקים נוספים.
בטור הסורי היסטריה. טנקים שלהם מנסים להימלט. מהומת אלוהים. תנועה קדימה ואחורה. טנקים מתנגשים האחד בשני. הסורים התעשתו מהר, הסתובבו ופתחו באש מבלי שהצליחו לפגוע בכוח התוקף. תוך כשלוש דקות נפגעו כעשרה טנקים סורים שעלו באש והיתר נעלמו בחשיכה בשטח המכוסה בצמחייה גבוהה.
שניה לאחר שרוני פותח באש, פוקד זמיר
"1 הדלק זרקור"
אורי שיודע שזה מעשה התאבדות, מדליק את הזרקור והטנקים הסורים המתקרבים, מתגלים באפלה. זמיר ובוך פותחים באש ומעלים באש את הטור המתקדם מולם. כבר אין צורך בזרקור, הטנקים הבוערים מאירים את השטח ומסייעים לפגוע בטנקים נוספים. יתר הטנקים מתפזרים באפלה.
משתרר שקט מתוח המופר מדי פעם מקול הטנקים והנגמ"שים הסורים הבוערים ומתפוצצים.
מפה 3 : מארב טייגר (פלוגה ג) מחצות עד שחר (7.10.73)
- פלוגה ד
בשעות הבוקר המוקדמות, בשעה 3:30 לערך, החלה הפגזה כבדה על תל סאקי שעליו שהו צוותי הפלוגה יחד עם צוותים מחטיבה 188 ולוחמי גדוד 50. חלק מהצוותים תפסו מחסה בתוך טנקים, וחלק הצטופפו בבונקר.
מאוחר יותר פתחו הסורים שמצפון לתל גם באש שטוחת מסלול, אשר הביאה להחלטה של הסמג"ד דני פסח לרדת עם הטנקים החשופים מהתל ולנסות למנוע מהסורים לכבוש את התל.
בחשיכה מתחילים חמשת הטנקים שעל התל לגלוש מערבה על דרך העפר המוליכה מערבה אל הכביש. ראשון יורד ניר עתיר מחטיבה 188 ואחריו 1א שלו, יאיר וקסמן. שניהם מתייצבים ממזרח לכביש כשפניהם צפונה. לפתע נפתחת עליהם אש ממערב, הטנק של אשר גולדמן שנע אחריהם ועליו שני אנשי צוות נוספים, מנסה לפרוץ מערבה, חוצה את הכביש, הטנק סופג שתי פגיעות של פצצות RPG, אשר נפצע בחזהו והטנק נעצר כ – 150 מטר ממערב לכביש, אנשי הצוות נוטשים את הטנק.
הסמג"ד, דני פסח, שנע אחריו פנה דרומה ממזרח לבריכת המים, עלה על סלעים ונתקע על גחונו ללא יכולת תנועה. בתגובה על האש שנפתחה בעיקר של פצצות RPG פנו עתיר ו-וקסמן דרומה, ממזרח לבריכת המים כשהם יורים על החיילים הסורים שסביבם. בהגיעם לצידה הדרומי של בריכת המים, לא רחוק מהטנק של דני פסח, נפגע הטנק של עתיר ואילו בטנק של וקסמן התגלה תקלה שהשביתה אותו מירי.
הסמג"ד, דני פסח, קורא אליו את הטנק של וקסמן ועולה לפקד עליו במקומו.
אשר גולדמן וצוותו נחלצים תחת אש כבדה מהטנק הפגוע שלהם בריצה מזרחה, אשר גולדמן מביט אחורה ורואה רק את הטען יצחק נמדר, לפניו הוא רואה את הטנק "החדש" של דני פסח ושניהם "צוללים" לתוכו כשהטנק פותח בדהרה דרומה לכיוון רמת מגשימים.
ארבעת אנשי הצוות הנותרים מהטנק של אשר גולדמן חוצים את הכביש ומסתתרים בין האבנים. אנשי הצוות של דן פסח, ירדו מהטנק, בן ציון קוטלר ובני מילר טיפסו על התל והגיעו לבונקר,
הטען, אלברט כהן, שהיה מט"ק בהכשרתו, נע לבדו מערבה, תחילה בחשיכה. בדרכו פגש כוח סורי, פגע בשני חיילים, ניתק מגע והגיע לכנרת.
בהמשך המלחמה, בתאריך 16.10, הגיע אלברט למובלעת, לגדוד 75, ועלה לפקד על צוות שהיה במקור של פלוגה א, במקום המג"ד יוס אלדר שנפצע. בתאריך 22.10, יום לפני הפסקת האש, בעומדו על פסגת תל שאמס, נפגע אלברט מהפגזה ונהרג.
(האם להדגיש בדרך אחרת את סיפורו של אלברט?)
הטנק האחרון, הטנק של המ"פ דני לוין, יורד במורד הדרום מערבי של התל, מאבד את דרכו בחשיכה, מדרדר ונתקע. הצוות נחלץ מהטנק ונע רגלית מערבה עד הכביש ועליו פנו דרומה. בשעה 05:00 לערך החליטו להסתתר בין חורבות הכפר חיספין שמצפון לרמת מגשימים
בשלב זה חדלה פלוגה ד מלהתקיים, כפלוגה. שלושה טנקים ממחלקה 3 שלה היו בשלב זה חלק מ"כוח ציר הנפט" וטנק 2ב בפיקודו של מאיר לביא שנחלץ לאחור מהמארב מדרום לג'וחדר חזר לג'וחדר, והצטרף ל"כוח ציר הנפט".
- כוח ציר הנפט
הלילה עובר על הכוח המונה שבעת טנקים בשקט יחסי.
לקראת שחר, נשלחים ג'ק כהן הלל סמ"פ ב ויששכר סיטקוב מפלוגה ד לתגבר את הכוח ליד מוצב 115.
סיכום הלילה הראשון
לקראת בוקר השתררה במטכ"ל ופיקוד צפון, תחושת כישלון.
אמירות כגון "הלחימה בדרום רמת הגולן פסקה", "מאות טנקים סורים שורצים בדרום הרמה", "יש לשקול את נטישת רמת הגולן", "הבית השלישי בסכנה" נזרקו לחלל האוויר.
גם במטכ"ל הסורי ריחפה בלילה תחושת כישלון.
רוב הטנקים של חטיבות החי"ר שהיו אמורים לצלוח את המכשול, להשמיד את הכוח שעמד מולם ולהשתלט על רצועה בעומק של 12-15 ק"מ תוך שלוש שעות, נפגעו ע"י הכוח של חטיבה 188 ושל חטיבה 7.
לוח הזמנים של שלבי ההתקפה שובש קשות והתאחר בשעות רבות. זאת ועוד: אי הנחתת כוחות קומנדו על גשרי הירדן אפשרה לכוחות מילואים ראשונים לעלות לרמת הגולן כבר במהלך הלילה הראשון ולשפר במעט את תמונת יחסי הכוחות.
בגזרה הצפונית נכשלה ההתקפה כליל ורק כוחות סורים קטנים צלחו את המכשול ורובם נפגעו.
בגזרה הדרומית/מרכזית, החטיבות המשוריינות שהיו אמורות לעבר "בגל השני" איחרו מאוד במשימתם, חלקם ספגו אבדות קשות לאחר חציית המכשול כמו חטיבת טנקים 43 שנפגעה ע"י פלוגה ג ועצרה את התקדמותה, חטיבת טנקים עצמאית 51 ת"פ דיוויזיה 9 שכנראה נפגעה ע"י פלוגה א ובהמשך נעה בלילה לכיוון נפח, נעצרה וחזרה לחושניה,
כמו כן חטיבת טנקים עצמאית 47 ת"פ דיוויזיה 5 החלה לחצות את המכשול רק בשעות הבוקר של יום ראשון.
גם חטיבות דיוויזיה 5 שהצליחו יחסית כמו חטיבה משוריינת 46 שנעה לכיוון קצביה במטרה להגיע לגשר אריק והחטיבה הממוכנת 112 שהגיעה לאזור תל סאקי, עצרו בלילה בניגוד לתכנית וחידשו את ההתקדמות רק בבוקר יום ראשון 7.10.
העיכוב המדובר העניק "פסק זמן" שאפשר לכוחות המילואים להגיע ולבלום בבוקר יום ראשון את הכוחות הסורים שהחלו להתקדם מערבה.
תרומת יחידות גדוד 82 לשיבוש ההתקפה הסורית
פלוגה א פגעה קשה ובלמה כוח גדודי, כנראה של חטיבה משוריינת עצמאית 51 ת"פ דיוויזיה 9 שהיה בדרכו מערבה.
פלוגה ב מנעה את כיבוש מוצב 111 ומנעה חדירת כוחות בגזרתה.
פלוגה ג פגעה קשה בגדוד החוד של חטיבה משוריינת 43 מדיוויזיה 9 שהיה בדרכו צפונה לאגף של חטיבה 7 וגדוד 74.
"כוח ציר הנפט" מנע מהכוח הסורי לנוע ישירות מאזור ג'וחדר על ציר הנפט וסייע להגנת מוצב 115.