מתקפת הנגד של צה״ל
לאחר התלבטות קשה, האם לבצע הבקעה מיידית לסוריה כבר ביום ד', או לדחותה ביום, הוחלט במטכ"ל להבקיע לתוך סוריה ביום ה', במטרה "להוציא אותה מהמלחמה" ולהעביר בהמשך את מירב המאמץ לחזית הדרומית.
התוכנית הייתה להבקיע בשני מאמצים אוגדתיים.
אוגדה 36, שכללה את חטיבה 7 "שכינסה תחת כנפיה" את גדודי הטנקים הסדירים וכללה קרוב ל- 120 טנקים, ואת חטיבת גולני, תבקיע ראשונה בגזרה הצפונית בשני צירים:
- ציר צפוני – מדרום למוצב 104 לכיוון צומת חדר, מזרעת בית ג'אן : גדוד 77 וגדוד 71.
- ציר דרומי – מצפון למוצב 105 לכיוון ג'ובתא אל חשב לכיוון תל שמס, כוח בן חנן, גדוד 75 וגולני.
אוגדה ,210, בהרכב חטיבות המילואים 179, 679 , אשר כללו יחד כ- 100 טנקים, ואת חטיבת הצנחנים 317, הייתה אמורה לפעול בהתאם להתפתחות הדברים באחת משתי האפשרויות הבאות: להיכנס בעקבות אוגדה ,36 ולאחר מכן לפנות דרומה, או להבקיע בכביש המרכזי קוניטרה – דמשק, "ציר אמריקה".
- פלוגות א׳, ג׳
הפלוגות צורפו לגדוד 75 בפיקודו של יוס אלדר, שהיה במקורו גדוד חרמ"ש ונבנה מחדש לקראת ההבקעה, וכן את פלוגת "חלמיש", פלוגה מוקטנת בפיקודו של מ"פ מילואים, בועז חלמיש.
מ"מ 3 של פלוגה ג, רוני לפבר, הועבר לפלוגת חלמיש ופלוגה ג, נשארה עם שתי מחלקות.
בהבקעה היוו גדוד 75, כוח בן חנן וכוח מגולני חלק מהכוח הדרומי של חטיבה 7 אשר הבקיע מול הכפר הסורי ג'ובתא אל חשב. תנועת הכוחות עברה ללא נפגעים למרות הפגזה ארטילרית בלתי פוסקת, ותוך כדי ירי על כוחות סורים נסוגים.
לאחר כיבוש ג'ובתא אל חשב, התפצל הכוח. כוח בן חנן פנה לדרום מזרח, ואילו גדוד 75 נע לכיוון צפון מזרח, תוך כדי ירי אל הכפר חרפא, כשבדרך כובש הגדוד את הכפר טרנג'ה.
בשעה 17:00 לערך מגיע הגדוד ל-חרפא, כובש את הכפר, ומתחיל להתארגן לחניון לילה וקבלת אספקה.
בשעות הלילה מגיעה מכלית דלק אל פלוגה ג, לאחר שהמ"פ ומחלקה 2 תדלקו, מקבלת הפלוגה פקודה לנוע לכיוון תל שאמס, מ"מ 1 אורי סגל, שהתחיל לתדלק, גילה שהמכלית ריקה מדלק ונשאר בחרפא.
מאותו זמן, פלוגת טייגר התפצלה עד הפסקת האש, לשני כוחות:
- "פלוגת טייגר" אשר מנתה 4 טנקים, המ"פ יחד עם מחלקה 2.
- למחלקה 1 אשר מנתה בתחילה 3 טנקים ובהמשך 2 טנקים, לאחר שהסמ"פ עבר לכוח אחר.
מחלקה 1 נשארה בחרפא עד הפסקת האש ככוח עצמאי תחת פיקוד גדוד 17 של גולני.
- פלוגה ב
הפלוגה נשארה בחטיבה 679 במסגרת אוגדה 210, בגדוד של משה הראל.
ידיעות ראשונות על בריחת חיילים סורים וההתקדמות המהירה בגזרה הצפונית, הביאו להערכה שהמערך הסורי מתמוטט. באותו זמן, המתינה אוגדה 210 להחלטה האם לנוע בעקבות ההצלחה של אוגדה 36, או להבקיע באופן עצמאי על ציר קוניטרה – דמשק. ידיעות אלה על בריחת חיילים סורים מהמוצבים, וסימנים נוספים לכך שהמערך הסורי לאורך הציר איננו מוגן או לפני התמוטטות, הביאו להחלטה לפרוץ בציר זה.
את ההבקעה שהחלה בשעה 14:00 לערך הובילה חטיבה 179 עם שני גדודים מוקטנים, כשגדוד אחד של חטיבה 679, מחפה מאחור באש שהתבררה כלא יעילה.
כשהחלה התנועה, התבררה גודל הטעות.
המערך הסורי היה דרוך ומוכן לקראת ההתקפה: משני צדי הציר נפרשו עמדות חפורות ומבוטנות עם שפע של אמצעי נ"ט מסוגים שונים, כולל טנקים בעמדות קבועות, "עמדות תובה" שבהם רק התותח בולט ע"פ הקרקע, כשמסביבם משתרעים שדות מוקשים, וארטילריה כבדה נורית על הציר.
גדוד סיור 134 שנע לצד הכביש, עלה על שדה מוקשים ונפגע כולו. גדוד טנקים 96 שנע על הציר, נפגע ברובו, ורק 6 טנקים הצליחו לחצות את מערך ההגנה, ולהגיע לכפר חאן ארנבה שמצדו השני.
בשעה 16:00 נכנסה גם חטיבה 679 לקרב כשכל הכוחות נעים על הכביש, מלווים בהפגזה סורית כבדה ובירי של אמצעי נ"ט שונים, כשהם עוברים בין הטנקים של חטיבה 179, הפגועים שחלקם בוערים, כשמולם צועדים על הכביש אנשי צוות שנטשו את הטנקים הפגועים, חלקם פצועים ומדממים.
למרות הפגיעות בחלק מהטנקים, הכוח מצליח להגיע אל חאן ארנבה ומתפצל לשלושה כוחות:
הכוח של משה הראל שמנה 12 טנקים, כולל פלוגה ב המונה 4 טנקים ועוד שני טנקי מילואים שצורפו אליה, פונה לכיוון צפון מערב על ציר ציפה ונכנס למתחם סורי המוגן בשלל אמצעי נ"ט.
הטנק המוביל של משה הראל נפגע ראשון וצוותו מטפס על הטנק של צ'סנר, מיד לאחריו, נפגע הטנק של מ"מ 1 גידי מקלף ועולה באש, הצוות נוטש את הטנק ועולה על טנק 1א של רפי סימינובסקי שמתחיל לנוע חזרה, לאחר זמן קצר, נפגע גם הטנק של רפי, ושני הצוותים שעל הטנק, עולים על הטנק 1ב של אמוץ ארד, שמתחיל לנוע חזרה כשעל סיפונו 12 אנשים.
בעודו בתנועה סופג הטנק פגיעה של רש"ק חלול בצריח, אשר משביתה את יכולת הצידוד ומבעירה את תאי הזיווד החיצוניים של הטנק (תא 9), ופוצעת את אנשי הצוות מיקי שפירא ובארי פלדמן.
מיד לאחר כך, מפקד הטנק, סגן אמוץ ארד, נפגע ונהרג מכדור שפגע בגבו, וגידי מקלף מחליף אותו בכיפת המפקד.
הטנק של צ'סנר, שספג 8 פגיעות שלא השביתו אותו, מעמיס עליו צוות נוסף שהטנק שלו נפגע. שני הטנקים שנותרו בפלוגה, שעל כל אחד 12 אנשים נסוג תוך כדי ירי חזרה אל ציר אמריקה, ואחר כך על הציר, מערבה. לכל אורך הנסיעה מערבה על הציר עם ההרוג והפצועים, נזרקים אל הטנק הבוער מטפים מטנקים וזחל"מים הנעים מזרחה במסגרת ההבקעה. בדרך נשלחת פלוגת ג'יפים לפנות חלק מהפצועים בשני הטנקים אל עבר התאג"ד.
לקריאתו של מח"ט 679 אורי אור להצטרף אליו להמשך ההבקעה השיב צ'סנר כי נשאר עם שני כלים פגועים בלבד ועם פצועים והרוגים והוא נע לתאג"ד לפינוים.
שני הטנקים עוצרים לאחר שעברו את הקו הסגול, הורידו את הפצועים לג'יפים של הסיירת והמשיכו לקוניטרה להוריד את החלל אמוץ ארד. לאחר מכן נעו הטנקים וחנו בסמוך לתאג"ד ליד נפח. גידי מקלף ורפי סימינובסקי התפנו עצמאית לתאג"ד לקבלת טיפול רפואי, וחזרו לטנקים לאחר מכן.