הנופלים

סגן

ירמי טנא

בן 21

סיפור הקרב

כשעלה השחר, מחליט יוסי ביליגרוצקי , מפקד מחלקה 2 מפלוגה א שנותרה חשופה ליד הכביש למרגלות המוצב, לשפר עמדות ולטפס אל המוצב, מבלי שהוא יודע שפלוגה ב נמצאת עליו. בזמן ששלושת טנקי המחלקה מטפסים, מבחין המ"מ יוסי ביליגרוצקי בקני תותח, לרגע חשב שאלו טנקים סורים העומדים לפגוע בו, אבל, שניות לאחר מכן, הבחין במפנה הגזים האופייני לתותחי השוט. יוסי יוצר קשר עם צ'סנר שמעביר אותו לרשת הפלוגתית ומורה לו להתייצב עם מחלקתו ברמפה הדרומית. לאחר זמן קצר יוסי ביליגרוצקי נפצע מפגיעת טיל סאגר ואת מקומו תופס יורם גלס. ירמי שעמד ליד יוסי בטנק, ירד דקות לפני כן לעשות את צרכיו וניצל ממות בטוח.

לאחר שאוזלת התחמושת, מקבל צ'סנר אישור לסגת ממוצב 111 ולנוע לתל יוספון להתחמש מחדש. יוסי ביליגרוצקי ומחלקתו נעים עם צ'סנר לתל יוספון שם הם מצליחים לדלות תחמושת מטנקים פגועים בשטח.

לאחר התארגנות, בשעה 11:00 לערך, מנסה צ'סנר ליצור קשר עם המג"ד ואיננו נענה, יוצר קשר עם גבע, שמדווח לו שברק נפצע והוא נמצא באזור סינדיאנה, הסורים לוחצים והוא זקוק לסיוע. תשעת טנקי הפלוגה נעים מערבה אל רכס הדהלמיה ומתייצבים באגף מזרחי/צפוני של פלוגה א ומתחילים לנהל חילופי אש עם טנקי T  -62  הסורים המתקדמים לעברם. למרות שפגעו במספר טנקים, הסורים המשיכו להתקדם והפלוגה שסבלה מחוסר תחמושת חמור החלה בשעה 12:30 לערך לסגת בשיטת דילוגים, כשכל פעם, המחלקה הקדמית מחפה ויתר הטנקים נסוגים.

למרגלות השיפון על ציר קטקומבה נשאר לחיפוי מ"מ 2 אקי מרמור יחד עם יורם גלס, כשהתחילו לנוע משם לכיוון נפח כשאקי מרמור ראשון ויורם גלס שני, הבחין מרמור שהטנק של יורם נפגע, יורם גלס והקת"ק ירמיהו טנא שרק שעות ספורות לפני כן, ברך על כך שחייו ניצלו, נהרגו והצוות קפץ מהטנק ורץ לעברו.

פינת המשפחה

מספרים על ירמי

ירמיהו (ירמי), בן חיה ומשה, נולד ביום כ"א באלול תשי"ב (11.9.1952) בקיבוץ שמיר. הוא למד בבית-הספר היסודי במענית ואחרי-כן המשיך בלימודיו במוסד החינוכי "מבואות עירון". ירמי היה תלמיד חרוץ ושקדן ואהוב על מוריו ועל חבריו. מורהו מעיד עליו שהיה "ברוך כשרונות ומבריק מן הבחינה האינטלקטואלית. היה לו זיכרון מצוין ותפיסתו מהירה, וכישרון מיוחד ללימוד שפות". ירמי היה חבר בתנועת "השומר הצעיר", חובב ספורט ונלהב למשחק הכדור-עף. היו לו תחביבים רבים. הוא אהב ספרות, שירה, ציור ונגינה בכינור ובסקסופון וחיבר לחנים רבים. הוא אהב לעסוק במלאכת-יד ולבנות ולתקן מכשירים אלקטרוניים. במשק עבד בענף המטעים והיה מסור מאוד לעבודתו. הוא ידע להציב אתגרים לעצמו ולגבור עליהם. הוא היה דייקן במעשיו, עשה את מלאכתו באמונה, בחריצות ובמרץ רב. הוא היה אחראי ועומד בדיבורו, עקשן ויודע ללחום על דעותיו. רציני היה בגישתו לחיים, מכונס, מסתגר, וביישן במקצת. מטבעו היה צנוע, ישר-דרך, איש-אמת ובעל-מצפון. הוא אהב פשטות והיה אדיב, מנומס ונעים הליכות. הכל הכירוהו כאדם חברותי המוכן לעזור לזולת, טוב-לב ורחב-יד. משום כך לא רב עם שום אדם ולא נטר איבה לאיש. מטבע ברייתו היה אופטימי, שמח ומאיר פנים. היה לו חוש הומור מצוין והוא נהג להתלוצץ ולהתבדח. להוריו היה בן נאמן ומסור, רחש להם כבוד והתחשב ברצונם ובדעתם.

ירמיהו גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1971. תחילה רצו להציבו לחיל המודיעין, כיוון ששלט בלשון הערבית. אולם הוא ביקש להתנדב לחיל-האוויר, הוא עמד בבחינות לקורס הטיס, אך הרופאים גילו מום קל בלבו ולכן הוצב לחיל התותחנים. ירמי ערער וערעורו נתקבל, אלא שהוא איחר את תחילת קורס הטיס ונשאר בחיל התותחנים. בטירונות היה חניך מצטיין, ולאחר הטירונות השתלם בקורס לתותחנים, בקורס למש"קי תותחנים (גם בו היה חניך מצטיין), בקורס לקצינים ובקורס לקציני חת"ם. שבועיים אחרי כן הוענקה לו דרגת סגן. הוא היה קצין מעולה, אחראי ומסור לתפקידו ומוכן תמיד לסייע לכל אדם. בתקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את הוריו, לא התאונן על הקשיים ועל האימונים המפרכים, והקפיד לכתוב מכתבים הביתה.