יעקב (ליואן, פילו), בן יפה ואליהו, נולד ביום ט"ו באב תשי"ג (27.7.1953) בחיפה. למד בבית-הספר היסודי על-שם א"ד גורדון בקרית-אתא, ואחרי-כן המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון המקצועי "אורט" בקרית שפרינצק. יעקב אהב לעסוק במלאכת כפיים ותחביבו העיקרי היה העבודה בעץ. הוא נמנה עם חברי גרעין כינ"ר בקיבוץ נחשונים, שהצטרף אחרי-כן לקיבוץ גשור. במשק טרח הרבה בתיקון ובשיפוץ בתי החברים, ונתמנה לאחראי לנגרייה. תמיד עשה מלאכתו באמונה. הוא הרבה לטפל בבתי הילדים, שכן הילדים היו אהבתו הגדולה. בשעות הפנאי עסק בצילום ובפיתוח תמונות, ואף גידל בעלי-חיים, ובעיקר טיפל בכלבים. יעקב היה מוכן תמיד לעזור לזולת, נחלץ לסייע לידידיו ודאג לכל מחסורם, בלבוש ובמצרכי מזון. הוא היה מעין עסקן ציבורי, טרח ויגע כדי להקל על חברי הגרעין במעשה ובעצה, בכל כינוס וטיול, בחצר המשק ובבית. הוא היה טוב-לב ורחב-יד. נדיבות לבו, מאור פניו ומזגו הטוב היו לשם דבר בקרב חבריו. ישר-דרך היה, איש מוסר, צנוע ועניו, אדיב ומנומס. מעולם לא הסתכסך עם חבר ולא רב עם איש. הוא היה בן טוב ונאמן להוריו, התחשב בדעתם ורחש להם כבוד ודאגה.
יעקב גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1971 והתנדב לשרת בנח"ל המוצנח, במסגרת גרעין כינ"ר. במהלך השנה השניה לשירותו, השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון".. בשעות הבוקר ביום הכיפורים, קודם הכוח לתפוס עמדות. לאחר שעות אחדות של לחימה עקובה מדם נפגע הטנק שלו לא הרחק מגשור. כל אנשי הטנק נפגעו, אך יעקב היה היחיד שלא הצליח להיחלץ ממנו ונספה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים, שני אחים וארבע אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.