הנופלים

סמ"ר

איתן רון

בן 21

סיפור הקרב

כשעלה השחר, מחליט יוסי ביליגרוצקי , מפקד מחלקה 2 מפלוגה א שנותרה חשופה ליד הכביש למרגלות המוצב, לשפר עמדות ולטפס אל המוצב, מבלי שהוא יודע שפלוגה ב נמצאת עליו. בזמן ששלושת טנקי המחלקה מטפסים, מבחין המ"מ יוסי ביליגרוצקי בקני תותח, לרגע חשב שאלו טנקים סורים העומדים לפגוע בו, אבל, שניות לאחר מכן, הבחין במפנה הגזים האופייני לתותחי השוט. יוסי יוצר קשר עם צ'סנר שמעביר אותו לרשת הפלוגתית ומורה לו להתייצב עם מחלקתו ברמפה הדרומית. לאחר זמן קצר יוסי ביליגרוצקי נפצע מפגיעת טיל סאגר ואת מקומו תופס יורם גלס. איתן רון מפקד על הטנק השני במחלקה.

יוסי ביליגרוצקי ומחלקתו נעים עם צ'סנר לתל יוספון שם הם מצליחים לדלות תחמושת מטנקים פגועים בשטח.

לאחר התארגנות, בשעה 11:00 לערך, מנסה צ'סנר ליצור קשר עם המג"ד ואיננו נענה, יוצר קשר עם גבע, שמדווח לו שברק נפצע והוא נמצא באזור סינדיאנה, הסורים לוחצים והוא זקוק לסיוע. תשעת טנקי הפלוגה נעים מערבה אל רכס הדהלמיה ומתייצבים באגף מזרחי/צפוני של פלוגה א ומתחילים לנהל חילופי אש עם טנקי T  -62  הסורים המתקדמים לעברם. למרות שפגעו במספר טנקים, הסורים המשיכו להתקדם והפלוגה שסבלה מחוסר תחמושת חמור החלה בשעה 12:30 לערך לסגת בשיטת דילוגים, כשכל פעם, המחלקה הקדמית מחפה ויתר הטנקים נסוגים.

במסגרת תהליך זה נפגע הטנק של איתן ואיתן נהרג.

פינת המשפחה

מספרים על איתן

איתן, בן זיוה וטוביה, ממייסדי מושב ארבל, נולד ביום י"ד באב תשי"ב (5.8.1952) במושב ארבל. את לימודיו היסודיים השלים בבית-ספר "קוצר" שבכפר-חיטים הסמוך. אחרי-כן סיים את לימודיו התיכוניים בהצטיינות במגמה הריאלית בבית-הספר "הגליל" בטבריה, לאחר שלמד שנה אחת בבית-הספר "כדורי". שנות ילדותו של איתן היו שנות פעילות גדושה במשק, בעבודה חקלאית ובחברת הילדים. על אף העבודה המאומצת ברפת ובשדה מצא איתן זמן גם לעזרה במשק הבית וגם לחיי היום-יום של לימודים, הכנת שיעורי בית, אימוני ספורט וכדורגל. הוא היה רגיש ליופי ולאמנות, התעמק ביצירות ספרות ונהנה משירה – בעיקר משירה חדשה וצעירה, ומצא זמן אף להאזנה למוסיקה קלאסית ומודרנית. איתן היה נער שקט, צנוע ובעל נפש פיוטית, שנהג לבטא מחשבותיו בכתיבה מעמיקה ויסודית. הוא שפע טוב-לב והחיוך לא סר מפניו. כל ידידיו אהבו את האווירה שהישרה סביבו. אף על פי שהתעניין ועסק בתחומים רבים, לרבות אוסף פרחים מיובשים, עדיין עמד המשק של הוריו במרכז חייו של איתן. גם כעבור זמן, כשהיה בשירות צבאי, הקדיש כל חופשה לעבודה בכפר. הוא שאף לקדם את המשק ולהוסיף לו ענף חדש – גידול פרחים ליצוא. לשם כך החליט ללמוד באוניברסיטה בפקולטה לחקלאות, והתכוון להתחיל בלימודיו בראשית שנת הלימודים 1973. הוא קיווה להיעזר בלימודיו לצורך פיתוח משק חקלאי גדול. כבן לתנועת המושבים היה איתן חניך בתנועת "הנוער העובד והלומד", והיה אחד הפעילים בטיולים, בספורט ובפעילות חברה שונות.

איתן גויס לצה"ל בנובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. הוא בחר בחיל זה בשל רצונו לשרת בחיל קרבי ובשל אמונתו העמוקה בצורך בשירות מסוג זה, למרות שסבל קשיי נשימה בתנאי שדה ובאבק. לאחר הטירונות הוצב לשרת כנהג טנק, ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות הטנק הוסמך כתותחן. בהמשך שירותו הצבאי השלים בהצלחה קורס למפקדי טנקים והוסמך כמט"ק. למרות האימונים הקשים ותנאי השדה שהכבידו עליו, לא התלונן איתן אף פעם אחת במשך כל ימי שירותו. את דרכו בצבא הינחו יושרו האישי, האכפתיות לגבי כל הקורה סביבו – שבגללה השמיע לעתים דברי ביקורת על נוהלים ועל דרכי עבודה – וחוש הצדק הטבוע בו. בזכות אלה נחשב איש צוות אהוב ומפקד מוכשר. במשך כל תקופת שירותו הצבאי השתדל ככל שיכול לשמור על קשר הדוק עם משפחתו ולהיות שותף לכל אשר התרחש בכפר שכל-כך אהב. בעיקר התעניין בחיי היום-יום במשק וביקש לדעת כל פרט ופרט.