הנופלים

סמל

אהרון מולקנדוף

בן 20, תל אביב

סיפור הקרב

(מהספר "בודדים על התל", גבעתי, עמ' 99-101 )

בשעות הערב הראשון למלחמה, 6 אוקטובר, נעה פלוגה ד' (מוקטנת במחלקה וסמ"פ) בהרכב 8 טנקים לכיוון דרום הרמה על הציר הראשי. אחרי שעברו את צומת ג'וחדר דרומה, נתקלו בהמשך בטנקים סורים בערך בשעה 20:30. טנק 1 א' בפיקוד עופר טמיר היה הראשון שנפגע מהאש הסורית בקרבת מוצב 116. מפקד הטנק נפצע , ו3 אנשי הצוות האחרים נהרגו במקום :, אהרון מולקנדוף התותחן, יעקב רוזנטל הנהג ו-דוד כהן הטען-קשר.

פינת המשפחה

מספרים על ציגי

אהרן (רוני), בן דורה ואבנר, נולד ביום כ"ד בשבט תשי"ג (7.2.1953) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר על-שם צבי שפירא בתל-אביב, ואחרי-כן המשיך ולמד שנתיים בבית-הספר התיכון-מקצועי "שבח" בתל-אביב, ולבסוף למד שנה אחת בבית-הספר הטכני של חיל-האוויר בחיפה. רוני היה תלמיד ערני, שובב ונבון, והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. הוא התברך בתבונת-כפיים, בעיקר בתחום הנגרות, שבו השתלם כשלמד בבית-הספר התיכון ואף עבד בו לפני שגויס לצבא. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד", נטל חלק פעיל בכל פעולותיה והקדיש לכך את מרבית זמנו הפנוי. הוא היה חובב ספורט נלהב והצטיין בענפי ספורט שונים. רוני היה נער עליז ואוהב-חיים. הוא השכיל למצות את מלוא התועלת מכל רגע בחייו ולהתחבב על הכל, בזכות עיניו המאירות וחיוכו המלבב. מטבעו היה סקרן וביקש לחקור ולתהות על מהותו של כל דבר שנקרה על דרכו. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו והיה קשור למשפחתו בכל לבו. כשלוש שנים עשה בגרעין "אצבר" של "הנוער העובד", ובמסגרתו התגורר תחילה בקיבוץ ארז, אחרי-כן בהיאחזות קליה שבבקעת-הירדן, ולבסוף בקיבוץ נח"ל-עוז.

ד