הנופלים

רס"ל

יסף בן-חיים

בן 21, קיבוץ מנרה

סיפור הקרב

בשל היותו סמל מבצעים וקודם לכן מט"ק מנוסה , שובץ יוסי כטען-קשר בטנק המ"פ דני לוין על מנת לסייע לו בניהול הטנק והפלוגה. בשעות הלילה, בערך ב- 23:45, הטנק נע לעבר מוצב 116. הכוח נתקל בקבוצת נגמ"שים וטנקים סורים מטווח קרוב מאד. טנק המ"פ ירה כ-15 פגזים ויצא מכלל פעולה. המ"פ ויוסי בן חיים ירו ממקלע המפקד ומהנשק האישי על החיילים הסורים הרבים סביבם. אחד החיילים הסורים ירה ממטולRPG מטווח קרוב על טנק המ"פ, ויוסי בן חיים נהרג במקום. הטנק המשיך בנסיעה עד לראש התל ורק שם הצוות הבין כי יוסי נהרג. את מקומו כטען קשר בטנק המ"פ תפס יונתן פייקס שנהרג גם הוא בלחימה בהמשך אותו לילה.

(מהספר "בודדים על התל", גבעתי, עמ' 119, 122, 136)

פינת המשפחה

מספרים על יוסי

יוסף, בן פרח וכדורי, נולד ביום ל' בניסן תשי"ב (25.4.1952) ברחובות, ולמד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון בקיבוץ מנרה שבגליל העליון. יוסף גדל תחילה במושב העובדים בית-אלעזר ואחרי-כן בקריית אונו. כאשר היה בן ארבע שנים התייתם מאמו, שטבעה למול עיניו בחוף ימה של תל-אביב, והיא בת 23. יוסף טולטל מבית לבית ונשא בשקט ובאיפוק את סבלו. הוא מצא בית בקיבוץ מנרה, שם אמצה אותו אחת המשפחות. במנרה בא הקץ לנדודיו וחייו התנהלו לראשונה במסלול רגיל. הוא היה נער בעל חוש הומור, מקובל וחביב על חבריו, אהב את הטבע והרבה לטייל ברחבי הארץ, וכן אהב מוסיקה קלאסית. כל ימי שבתו בקיבוץ שמר על קשר אמיץ עם משפחתו.

יוסף גויס לצה"ל בתחילת פברואר שנת 1971 ולמרות שהיה בן יחיד לאביו האלמן, החליט להתנדב לחיל קרבי. הוא הוצב לחיל השריון ולאחר סיום הטירונות השתלם בקורסים רבים. במשך שירותו היה איש צוות בטנק "סנטוריון" וסמל מבצעים והגיע לדרגת סמל-ראשון. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.